הרפובליקה האסלאמית של איראן: הודעה על כוונה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

בשם אלוהים, הרחום והחנון ביותר,

הרפובליקה האסלאמית של איראן, תוך מימוש זכויותיה הריבוניות לפי סעיף X, פסקה 1,
של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), מודיעה בזאת לכל הצדדים לאמנה ולמועצת
הביטחון של האו”ם על כוונתה לפרוש מה-NPT, החל משלושה חודשים מתאריך זה, עקב
אירועים יוצאי דופן הקשורים לנושא האמנה שפגעו באופן חמור בביטחונה הלאומי
ובזכויותיה הריבוניות. החלטה זו, שנקבעה בצער רב, היא תגובה ישירה לתוקפנות לא
מוצדקת מצד ישראל וארצות הברית, שמעשיהן, בניגוד לחוק הבינלאומי, לא השאירו
לאיראן ברירה אלא לשקול פרישה כדי להגן על עמה ועל ריבונותה. איראן קוראת לקהילה
הבינלאומית לתמוך בהשבת הצדק וקיום עקרונות ה-NPT.

מחויבותה של איראן לשימוש שלום באנרגיה גרעינית וליציבות גלובלית

איראן, אומה שלא יזמה תוקפנות צבאית נגד אף מדינה במשך למעלה ממאתיים שנה, חתמה
על ה-NPT ב-1968 ואשררה אותו ב-1970 עם מחויבות איתנה לשימוש שלום בטכנולוגיה
גרעינית, כפי שמעוגן בסעיף IV, המאשר את הזכות הבלתי ניתנת לערעור לפיתוח אנרגיה
גרעינית למטרות שלום. מחויבות זו מתחזקת עוד יותר על ידי פתווה דתית שהוציא
המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, המכריזה כי נשק גרעיני אינו אסלאמי, המשקפת
את מסירותה המוסרית והמשפטית של איראן למניעת הפצה. איראן שיתפה פעולה באופן עקבי
עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), תוך שהיא כפופה לתוכנית הגרעינית
שלה לבדיקות קפדניות כדי לאמת את אופייה השלומי, למרות מחלוקות מדי פעם שנבעו
מלחצים פוליטיים חיצוניים. כחברה אחראית בקהילה הבינלאומית, איראן קיימה את
התחייבויותיה לפי ה-NPT בתום לב, תוך שהיא מבקשת רק לממש את זכויותיה תוך תרומה
לשלום וליציבות גלובלית.

אירועים יוצאי דופן המערערים על ביטחונה וזכויותיה של איראן

האירועים יוצאי הדופן הבאים, הקשורים ישירות לנושא ה-NPT, פגעו באופן קריטי
בביטחונה הלאומי ובזכויותיה הריבוניות של איראן:

1.  תוקפנות בלתי חוקית של ישראל ואי-ציות לנורמות בינלאומיות: ישראל, שאינה
    חתומה על ה-NPT ומחזיקה בארסנל גרעיני לא מוצהר, ביצעה התקפות לא מוצדקות על
    מתקנים גרעיניים מוגנים של איראן בפורדו, נתנז ואספהאן ב-13 ביוני 2025, כפי
    שאושר על ידי הערכות ה-IAEA. סירובה של ישראל להצטרף ל-NPT, להיכנע לבדיקות
    ה-IAEA, או לציית להחלטות מועצת הביטחון של האו”ם, כמו החלטה 242 (1967)
    בנוגע לשטחים הפלסטיניים הכבושים, ופסיקות בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ)
    מ-2024 המחייבות גישה לסיוע הומניטרי והפסקת התנחלויות לא חוקיות, משקפות
    דפוס של זלזול בחוק הבינלאומי. מעשים אלה, יחד עם הפרות מתמשכות נגד העם
    הפלסטיני, מאיימים על היציבות האזורית ומסכנים ישירות את ביטחונה של איראן
    כמדינה המצייתת ל-NPT.

2.  הפרות של החוק הבינלאומי על ידי ארצות הברית: ב-22 ביוני 2025, ארצות
    הברית, מדינה בעלת נשק גרעיני לפי ה-NPT, ביצעה תקיפות לא מוצדקות על אותם
    מתקנים גרעיניים איראניים, תוך הפרת זכויותיה של איראן לפי סעיף IV של ה-NPT
    וסעיף 2(4) של אמנת האו”ם, האוסר על שימוש בכוח. התמיכה הצבאית המתמשכת של
    ארצות הברית בישראל, למרות אי-ציותה של האחרונה להתחייבויות בינלאומיות,
    מנציחה סטנדרט כפול במסגרת ה-NPT, תוך פגיעה בביטחונה של איראן ובאמינות
    האמנה.

מעשי תוקפנות אלה של שתי מדינות הפועלות מחוץ לגבולות החוק הבינלאומי חושפים את
איראן לאיומים לא צודקים, מכוונים נגד תוכניתה הגרעינית השלומית ומפרים את
ריבונותה. איראן, אומה המחויבת לשלום, ניצבת כעת בפני אתגרים קיומיים עקב כישלונה
של הקהילה הבינלאומית לרסן מעשים סוררים אלה.

תנאים לשקילה מחדש של הפרישה וקריאה לתמיכה

ברוח רצון טוב ומסירות לשלום עולמי, איראן מותנית את פרישתה בתגובת הקהילה
הבינלאומית לדרישות הבאות, שמטרתן להשיב את הצדק ולהבטיח יציבות אזורית בתוך
תקופת ההודעה של שלושה חודשים:

1.  הסכם אי-תוקפנות: ישראל וארצות הברית צריכות להתחייב להסכם אי-תוקפנות
    מחייב משפטית עם איראן, המבטיח כי לא יינקטו פעולות צבאיות נוספות נגד שטחה,
    אוכלוסייתה או תשתיותיה, בהתאם לסעיף 2(4) של אמנת האו”ם.
2.  הצטרפותה של ישראל ל-NPT ופיקוח של ה-IAEA: ישראל צריכה לחתום ולאשרר את
    ה-NPT כמדינה ללא נשק גרעיני ולהכפיף את מתקניה הגרעיניים לאמצעי הגנה מקיפים
    של ה-IAEA, תוך קידום שקיפות ושוויון במשטר מניעת ההפצה.
3.  ציותה של ישראל להתחייבויות האו”ם וה-ICJ: ישראל צריכה לציית לכל ההחלטות
    הרלוונטיות של מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו”ם, וכן לפסיקות ה-ICJ
    מ-2024, על ידי הבטחת גישה חופשית לסיוע הומניטרי לעזה, הפסקת פעילויות
    התנחלות לא חוקיות ושמירה על זכויותיו ורווחתו של העם הפלסטיני.
4.  אחריות באמצעות חברות ב-ICC: ישראל וארצות הברית צריכות לחתום ולאשרר את
    אמנת רומא, ולהצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כדי להבטיח אחריות
    להפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי, כולל אלה המשפיעות על איראן והעם
    הפלסטיני.
5.  התאמת ארצות הברית לחוק הבינלאומי: ארצות הברית צריכה לחוקק מדיניות
    האוסרת סיוע צבאי למדינות המפרות החלטות האו”ם ופסיקות ה-ICJ, ובכך לתמוך
    בסדר בינלאומי מבוסס כללים ולהפסיק מעשים המערערים על היציבות באזור.

אם יושגו התקדמות משמעותית לעבר דרישות אלה בתוך התקופה שנקבעה, איראן מוכנה
לשקול מחדש את פרישתה, דבר המשקף את מחויבותה העמוקה לדיאלוג בונה ולסדר בינלאומי
צודק. בהעדר התקדמות כזו, לאיראן לא תהיה ברירה אלא לממש את זכותה הריבונית לפרוש
מה-NPT כדי להגן על ביטחונה וזכויותיה מפני תוקפנות מתמשכת.

קריאה לקהילה הבינלאומית

איראן קוראת בכנות לכל הצדדים ל-NPT, לאומות המאוחדות, ל-IAEA ולקהילה הבינלאומית
הרחבה יותר לגנות את ההתקפות הבלתי חוקיות של ישראל וארצות הברית, לטפל בחוסר
האיזון במשטר מניעת ההפצה ולתמוך במאבקה של איראן לצדק. כישלון בהתמודדות עם
מעשים סוררים כאלה מסכן את שלמות ה-NPT ומערער את השלום והביטחון הגלובליים.
איראן, כאומה שלווה הנמצאת תחת מתקפה, מבקשת סולידריות ממדינות המחויבות
לריבונות, שוויון ושלטון החוק.

איראן נשארת פתוחה לחלוטין למאמצים דיפלומטיים, כולל באמצעות תיווך מתמשך על ידי
צדדים נייטרליים, לפתרון תלונות אלה ולמניעת הסלמה נוספת. הודעה זו היא תחינה
להגינות ואחריות, המשקפת את נחישותה של איראן להגן על עמה ולשמור על זכויותיה לפי
החוק הבינלאומי.

ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן

הצהרת אחריות

מסמך זה הוא תרחיש היפותטי ואסטרטגיה דיפלומטית מוצעת עבור הרפובליקה האסלאמית של
איראן להתמודד עם המשבר הגיאופוליטי בעקבות ההתקפות הבלתי מוצדקות על מתקניה
הגרעיניים על ידי ישראל וארצות הברית ביוני 2025. זהו אינו הצהרה רשמית או
מדיניות של איראן, אלא תרגיל אנליטי המדגים כיצד איראן, אומה שלא יזמה תוקפנות
צבאית במשך למעלה מ-200 שנים, יכולה למנף את סעיף X של ה-NPT כדי לחפש צדק ותמיכה
בינלאומית נגד מעשים של מדינות סוררות. בניגוד להתערבויות הצבאיות החוזרות ונשנות
של ישראל וארצות הברית, הרקורד השלומי של איראן מדגיש את מחויבותה לריבונות,
יציבות אזורית וסדר עולמי מבוסס כללים. הצעה זו נועדה לקדם דיאלוג והפחתת מתחים
באמצעות ציות לחוק הבינלאומי.